ברוכים הבאים לקדומים – חלוץ ההתיישבות היהודית המתחדשת בשומרון

גרעין "אלון מורה"

הישוב קדומים לשעבר "אלון מורה", נוסד בחנוכה ה'תשל"ו (1975) על ידי אנשי גרעין "אלון מורה-שכם" של תנועת גוש-אמונים. בני קצובר ומנחם פליקס מייסדי הגרעין עזבו את קרית ארבע כדי לחדש את ההתיישבות היהודית בשומרון שהיה ריק מיהודים. הם שאפו להתיישב סביב עיר שכם, מקום תחילת ההתנחלות בארץ על ידי אברהם אבינו כדבריהם "גרעין אלון מורה מבקש תנו לנו להקים את ביתנו בשומרון"

קדמו להקמת הישוב 7 ניסיונות עלייה על הקרקע. המאבק על חידוש ההתיישבות בשומרון יצר תהודה ציבורית חזקה ואוהדת. תומכים במאבק הגיעו חברים מתנועת העבודה, חברי קיבוצים ומושבים (עין חרוד, עין ורד, רם און, חניתה ועוד), חברי כנסת, סופרים פרופסורים מכל האוניברסיטאות, סטודנטים וחברי תנועות הנוער.

"נס חנוכה"

העלייה השמינית של הגרעין הייתה לתחנת הרכבת הישנה בסבסטיה – העיר שומרון, בחנוכה תשל"ו (דצמבר 1975). מזג האוויר היה סוער, גשום וקר. הממשלה ניסתה למנוע העברת ציוד אולם חברות, ארגונים ואנשים פרטיים הצליחו לשלוח ציוד וחלקי בתים בדרכים שונות. שמונה ימים התקיים מחנה של אלפי אנשים בתחנת הרכבת.

העליה הראשונה במחנה חורון התשל"ד הרב צבי יהודה עם אריק שרון

באותם הימים האוירה הבינלאומית היתה נגד מדינת ישראל ושיאה היתה החלטת האו"ם שקבעה "כי הציונות שווה לגזענות". כתגובה יזם רוה"מ יצחק רבין כינוס תמיכה יהודית במדינת ישראל ומנהיגים ורבנים מכל רחבי העולם הגיעו לכנס. נושא המאבק על חידוש ההתיישבות היהודית בשומרון צבר תאוצה ותהודה. קבוצת רבנים שהגיעה מחו"ל לכנס החליטה לבוא ולחזק את חברי הגרעין. לדבריהם "לא יתכן כי יהודי יכול לגור בכל מקום בעולם, וממשלת ישראל אוסרת עליו לגור בחבלי מולדתו, ערש הולדתו של העם היהודי".

 בישיבת הממשלה בראשותו של יצחק רבין הוחלט על פינוי האנשים בכח. הרמטכ"ל, מוטה גור חשש משפיכות דמים, לאור כמות האנשים, ילדים ונוער שהתבצרו במבנה הישן במקום. מוטה גור הציע לחברי הממשלה לטוס עמו במסוק מעל סבסטיה כדי להתרשם מהמתרחש במקום. הצעתו התקבלה. הוחלט למצוא פשרה כדי למנוע את העימות בכח במיוחד לאור התמיכה בארץ ובחו"ל לתנועת גוש אמונים. שר הבטחון שמעון פרס הגיע למקום מלווה באלוף פיקוד המרכז – יונה אפרת. פרס דרש מנציגות הגרעין לפנות את המקום ולהמתין עד להחלטת הממשלה. תגובתם היתה: "נגן על המקום כהגן איש על ביתו", והרב משה לוינגר יצא לקהל וקרא לחמשת אלפי אנשים "אחים ! לקרוע קריעה !". האוירה היתה קשה וכבדה מאד.

המשורר חיים גורי, שהיה במקום כעיתונאי של "דבר", והשתתף בפגישה, העלה הצעת פשרה – להעביר את הגרעין למחנה צבאי בשומרון, עד לדיון בממשלה.באותו לילה התקיים דיון נוקב במזכירות הגרעין. היתה מחלוקת בין הרב משה לוינגר שדרש הכרזה ממלכתית להתיישבות בכל מקום בארץ ישראל לבין חנן פורת מנחם פליקס ובני קצובר, שגרסו כי הפשרה הנוכחית הינה הישג גדול ופתח לחידוש ההתיישבות בכל מרחבי יהודה ושומרון. למחרת נשלחה משלחת מטעם גרעין "אלון מורה" וגוש אמונים לפגישה עם שר הבטחון, שמעון פרס שכללה: את הרב משה לוינגר, חנן פורת, מנחם פליקס, בני קצובר, פרופ' מרק חן ואמנון וייס".

שם הושגה הפשרה המכונה עד היום "פשרת סבסטיה" או "פשרת קדום". בפשרה הותר ל – 30 משפחות לעבור למחנה צבאי באזור – מחנה קדום.

המעבר למחנה הצבאי "קדום"

4 חודשים גרו 12 המשפחות ועשרות רווקים במחנה הצבאי "קדום", בחדרי כיתות, באהלים וצריפים. לפני חג הפסח עברו להתגורר בגבעה שמעל לבסיס הצבאי. לאור בקשתו של רוה"מ יצחק רבין מאריה דולצ'ין, יו"ר הסוכנות הועברו קראוונים ע"י הסוכנות היהודית וכך הוקמה השכונה הראשונה של הישוב. לאחר שנה נבנתה שכונת האשקוביות (מבנים טרומיים).

קדומים – אלון מורה

בשנת תשל"ח (1978) החליטו מייסדיי הגרעין, בני קצובר ומנחם פליקס שחייבים לממש את הרעיון הראשוני להקמת קרית שכם עברית. הישוב שמנה כבר כ – 80 משפחות התחלק לשתי קבוצות. קבוצה של כ – 20 משפחות עזבו ועברו לגבעת רוגיי'ב, ומשם לאחר עימות נוסף עם הממשלה עברו להר כביר שם הוקם הישוב "אלון מורה" עד היום הזה. הקבוצה השניה נשארה במקום סמוך לכפר הערבי קדום ומכאן השם "קדומים". בהמשך החלה בניית שכונת הקבע הראשונה.

חזון הישוב

הנהגת הישוב חרטה על דגלה מאז הקמתו, מעורבות בענייני כלל ישראל במקביל לחיזוק מפעל ההתיישבות היהודית המתחדשת, וכל זאת תוך יניקה מתמדת מעולמה של תורה, דבר המחזק את ניהול הישוב ופיתוחו ומרחיב אפשרויות קידומו.

דניאלה וייס, ממייסדי הישוב ויו"ר המזכירות במשך שנים ולאחר מכן ראש המועצה המקומית, הובילה את הקו הנחוש נגד גידור הישוב בנימוקים הבאים:

להיות עם חופשי בארצנו – עת שבנו לחבלי מולדתנו.

גידור משדר חולשה גדולה מול האויב. בזכות גישה זו הוקמו במשך השנים, 11 שכונות הפרושות על גבעות המרוחקות זו מזו וזאת לאור המבנה הטופוגרפי של הרי השומרון.

בשנת 1992 הוקמה מועצה מקומית בקדומים.

בראשות המועצה הנוכחית עומד, חננאל דורני (סא"ל במיל.) מייצג את דור ההמשך של קדומים. חננאל נבחר כראש המועצה בבחירות אוקטובר 2007. בבחירות האחרונות ניתן ייצוג מכובד ביותר לצעירים שהצטרפו למעגל העשייה הקהילתית.

מהות השם-קדומים

השם קדומים מכיל בתוכו, עבר, הווה ועתיד. אנו זוכרים את ימינו הקדומים ופנינו קדימה בתפילה: "חדש ימינו כקדם".

גרעין אלון-מורה שכם, אשר שם לו למטרה להקים ישוב יהודי במרכז השומרון, סמוך ככלהאפשר לשכם, התגבש עוד לפני מלחמת יום הכיפורים. הכוונה היתה לממש את זכותנו הטבעיתעל חבל ארץ זה ע"י המעשה הציוני הבסיסי של ההתיישבות, להסרת החרפה של מניעתהתיישבות יהודית בחבל ארץ שלם הנטוע עמוק כל כך בזיכרון הלאומי שלנו. אל אלה חברו קריאת המפה הביטחונית והמדינית העכשווית, המחייבת הקמת ישות יהודית אשר תוכל להיותמשקל נגד למציאות הפלשטינאית המתגבשת ומתעצמת, יחד עם נתונים אסטרטגיים ביטחוניים נוספים: ישיבה על ציר האורך המרכזי של גב ההר בארץ ישראל המערבית. שליטה מערבה מרכסי הר גריזים והר עיבל על חלקה הגדול של רצועת החוף הצפופה של מדינת ישראל ומזרחה אל בקעת הירדן.

רצונו של הגרעין, אשר מנה בראשיתו כמה עשרות משפחותו מספר רווקים ורווקות מכל חלקי הארץ, לא ניתן לו על נקלה. התחושה החריפה של הזכות והחובה לצעוד את הצעד הזה במהלך הגאולה של העם והארץ הייתה אולי נחלת רבים בקרבה עם, אך לא זכתה לגיבוי מספיק בקרב הגורמים הממסדיים אשר אישורם היה נדרש להקמת הישוב. כמו במקרים רבים קודמים בהיסטוריה הציונית, גם כאן קדם הנעשה לנשמע. רק לאחרמגעים רבים ו מספר ניסיונות התיישבות, אשר במהלכן התגבשה תנועת גוש אמונים, ואשרהגיעו לשיאן בניסיון התיישבות בסבסטיה בחנוכה תשל"ו, אושר לגרעין להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבית לשכם. פריצת הדרך הראשונה נעשתה. השומרון פסק מלהיות ריק מיהודים. בעקבות התחלה ראשונה זו באו במשך השנים ישובים נוספים המעטרים את הרי השומרון.

הישג ראשון הושג, אך הפנים היו עדיין קדימה, כשהשאיפה היא המטרה המקורית: ישוב יהודי בסמיכות בלתי אמצעית לשכם. ושוב ניסיונות ומאבקים עד אשר ניתן האישור הממשלתי והגרעין עולה לגבעת רוג'ייב מדרום מזרח לשכם. האדמות במקום זה הן אדמות בבעלות ערבית פרטית, אך בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה נתפסת הקרקע לצורכי בטחון והישוב מוקם. אלא שתפיסה זו לא עמדה במבחנו של הבג"צ, המורה להחזיר את האדמה לבעליה הערביים. התעקשותו של הגרעין ותביעתו להשוות את החוק במקום לחוק השורר בתחומי המדינה באופן שתתאפשר תפיסה לצורכי ציבור לא מובנת הפעם גם לאוהדיו והגרעין מקבל את הדין ועובר אל נקודה חלופית הנקבעת על רכס הר כביר, בטו' בשבט תש"מ, שם נקבע מקומו של הישוב 'אלון-מורה שכם'.לסיפור גרעין אלון מורה ונסיונות ההתיישבות היהודית נא להכנס.

מעוניינים ללמוד עוד על קדומים? היסטוריה, אתרים תיירותיים , דמויות משמעותיות , על הצומח והארכיאולוגיה של קדומים? תושב קדומים, דניאל ונטורה, ליקט וערך באופן מדהים חומר רב על קדומים בנושאים מגוונים ומרתקים, חומרים מהעבר וההווה. כנסו לכאן